מגדר בחינוך: רעיון, מחקר, מעשה

מגדר בחינוך: רעיון, מחקר, מעשה

התמחות סמסטריאלית – 90 שעות
נוסף על תעודת ההתמחות, הלימודים מוכרים לגמול ולמענק שעות בכפוף לתנאי משרד החינוך, וכן לתעודת הוראה למרצים במכללות להכשרת עובדי הוראה (בהתאם לקריטריונים), לזכאים.

רציונל

ההתמחות מבוססת על ההנחה כי חשיבה ביקורתית היא התנאי הראשוני וההכרחי לכל שינוי חברתי. היכולת להטיל ספק במובן מאליו, לפרק הנחות יסוד ולזהות את האופנים שבהם ידע, נורמות וקטגוריות חברתיות נבנים ומוצגים כ"טבעיים" – היא שמאפשרת לחשוף מנגנונים של אי־שוויון ולדמיין חלופות להם. בהקשר זה, מגדר אינו רק תחום תוכן, אלא עדשה אנליטית מרכזית להבנת יחסי כוח חברתיים, והאופן שבו הם מעצבים זהויות, הזדמנויות ומיקומים חברתיים.
תובנות אלה קריטיות במיוחד בתחום החינוך, הפועל בו-זמנית כמרחב של שעתוק חברתי וכזירה פוטנציאלית לשינוי. מוסדות חינוך, תכניות לימודים ואינטראקציות בכיתה אינם ניטרליים: הם משקפים ומעצבים יחסי כוח, היררכיות והבניות מגדריות באופן גלוי וסמוי. ההתמחות מבקשת להקנות כלים תאורטיים ויישומיים שיאפשרו למרצים לזהות, לנתח ולערער על מבנים הנתפסים כמובנים מאליהם, ובכך לפעול באופן מודע לקידום חינוך שוויוני, רפלקסיבי ורגיש-חברתית.

מרצים, חברי סגל אקדמי ומדריכים פדגוגיים ממכללות לחינוך וממוסדות אקדמיים אחרים, המעוניינים בפיתוח חשיבה ביקורתית – בתחום המגדר ובהקשרים רחבים יותר – ובאופנים שבהם היא תורמת הן להתפתחות מקצועית והן לפעולה חינוכית בעלת השפעה חברתית.

תואר שני ומעלה, עדיפות לבעלי תואר ד"ר.

  • המפגשים יתקיימו בימי חמישי, בשעות 9:00–14:00.
  • הלמידה תשלב מפגשים פנים-אל-פנים במכון מופ"ת ומפגשים מקוונים (סינכרוניים וא-סינכרוניים).
  • המפגשים יכללו הרצאות, סדנאות, הנחיה אישית וקבוצתית וסיורים.
  • מגדר וחינוך – מערכת החינוך כמנגנון של שיעתוק ושל שינוי
  • מגדר, אידאולוגיה ושיח – מבוא לניתוח ביקורתי של שיח
  • הפרדה מגדרית – בחינוך ובכלל
  • הכיתה כמיקרו-קוסמוס חברתי – סמכות, קול, השתתפות
  • השמים הם הגבול? מגדר ואקטיביזם
  • נוכחות והשתתפות פעילה במפגשים
  • הגשת תוצר בסוף ההתמחות – מערך שיעור / יחידת הוראה / סילבוס לקורס / ניתוח ביקורתי של טקסט באחד מתחומי ההתמחות

אדגר, א' (2007). מגדר. בתוך א' אדגר ופ' סדג'וויק (עורכים), לקסיקון לתיאוריה של התרבות (תרגום: א' זהבי, עמ' 200). רסלינג.

אדיצ'יה, צ' נ' (2017). כולנו צריכים להיות פמיניסטים (תרגום: ק' בנוביץ'). כנרת, זמורה-ביתן, דביר.

אורנר, א' (2025, אפריל). הקול הוגן: הוגנות מגדרית בשיח כיתתי – דוח מחקר.

איזנרייך, ד'. דברו אלינו, כי שפה בוראת מציאות מגדרית.

איילון, ח', בלס, נ', פניגר, י' ושביט, י' (2019). פרק 12: "הפער המגדרי בחינוך". מתוך: אי שוויון בחינוך:               ממחקר למדיניות (עמ' 229–257).

דה-בובואר, ס. (2001). המין השני (כרך א' וב'). הוצאת בבל.

הוקס, ב. (2002) פמיניזם זה לכולם. הוצאת ספרות עכשיו.

וולף, נ' (2004). מיתוס היופי. בתוך מיתוס היופי: על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים. עמ' 18–26.      סדרת מגדרים: הקיבוץ המאוחד.

חסון, י' ודגן-בוזגלו, נ' (2013). בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים ונשים. מרכז אדוה; שדולת הנשים       בישראל; שתיל; נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה.

כהן־אחדות, מ' (2025). מה זה אם לא אהבה: מסות על פמיניזם בזמן הזה. 100–109. הוצאת שתים.

ריץ', א. (1989) ילוד אישה. סדרת אופקים, הוצאת עם עובד.

שוורץ, י'. (2013). משבר הנערים: המעבר הנדרש מחינוך משמר לפתרון – נערים, מגדר וחינוך (GRP –      Gender Responsive Pedagogy): סקירת ספרות וקווי מתאר לתוכנית פעולה. משרד החינוך,            היחידה לשוויון בין המינים.

רוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

    * שדה חובה